ניתוחי אוזניים – מדיק גרופ
ניתוח עור התוף

 

עור התוף הוא קרום דק שממוקם בקצה של תעלת השמע המהווה את הגבול בין האוזן החיצונית לאוזן התיכונה.

עור התוף משחק תפקיד מרכזי במנגנון השמיעה, שכן הוא הגורם האחראי על העברת הצלילים מהאוזן החיצונית לעצמות השמע, מהן עוברים הצלילים לאוזן הפנימית.

בנוסף לכך, עור התוף משמש גם כמכשול עבור גורמים פתוגניים שונים ומונע מהם לחדור לאוזן התיכונה הרגישה לזיהומים. כמו כן, עור התוף מונע חדירה של נוזלים לאוזן התיכונה.

ניתוח לתיקון עור התוף מבוצע במקרים בהם ישנו נקב בעור התוף שמוביל לבעיות שמיעה או לדלקות אוזניים חוזרות על רקע של חדירת מזהמים דרך עור התוף. בנוסף לכך, יש לשקול לבצע ניתוח בעור התוף במצבים שבהם הנקב בעור התוף גורם לשמיעת צפצופים ובמצבים שבהם הפגיעה גורמת לכאבים באוזן.

כיצד נוצר נקב בעור התוף?

נקב בעור התוף עלול להיווצר כתוצאה ממחלות כרוניות או כתוצאה מזיהומים חוזרים ונשנים באוזן התיכונה, אך יכול להיות גם תוצאה של פגיעות הדף הנוצרות בזמן שמתרחש פיצוץ בסמוך למקום בו עומד האדם.

במקרים מסוימים הנקב יכול להיות תוצאה של פציעה ישירה כמו למשל במקרים בהם נעשה שימוש אלים ואגרסיבי מדי במקל לניקוי אוזניים ובמקרים נדירים הנקב נוצר כתוצאה משינוי מהיר בלחץ האוויר באוזן כמו למשל בזמן המראה.

השיקולים לביצוע הניתוח

לא בכל מקרה שבו נוצר נקב בעור התוף מבצעים את הניתוח באופן אוטומטי. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שבמקרים רבים הנקב מחלים מעצמו גם ללא התערבות כירורגית. על כן, בחלק מהמקרים נהוג להמתין מספר חודשים לאחר אבחון הנקב על מנת לנסות לתת לו להחלים לבד ללא טיפול ורק במקרים בהם מדובר על בעיה כרונית שאינה נפתרת מעצמה, ניתן לשקול לבצע את הניתוח. את הניתוח ניתן לבצע בדרך כלל החל מגיל שמונה או תשע.

כיצד מבוצע הניתוח?

על מנת להגיע לעור התוף עם כלי הניתוח המנתח יוצר חתך מאחורי האפרכסת. לאחר מכן, המנתח נוטל חתיכה קטנה של רקמה מהאוזן ומשתמש בה כדי לסגור את הנקב כמו טלאי. לאחר שהטלאי מעוגן למקומו המנתח תופר את החתך באפרכסת ומחדיר לאוזנו של המנותח תחבושת המכילה אנטיביוטיקה למניעת זיהומים. סך הכול הניתוח נמשך כשעה עד שעתיים לכל היותר ובמשך הניתוח המנותח נמצא תחת הרדמה כללית.

במהלך הניתוח המנתח יבדוק את תקינות עצמות השמע ובמידה ויגלה כי נפגעו, יהיה צורך להרחיב את הניתוח ולהשתיל עצמות חלופיות, סחוס או שתלים מלאכותיים לשחזור של האוזן התיכונה.

ההתאוששות וההחלמה לאחר הניתוח

לאחר הניתוח המנותח יעבור לשהות במחלקת ההתאוששות שם יישאר כשעתיים בממוצע עד שההשפעה של חומרי ההרדמה תתפוגג. לאחר מכן, יישאר באשפוז למשך יממה אחת עד שתי יממות לכל היותר על מנת לוודא שהניתוח עבר בהצלחה וכי לא התרחשו סיבוכים פוסט ניתוחיים. ביום הראשון שלאחר הניתוח האוזן של המנותח תישאר חבושה והתחבושת תוסר לפני השחרור הביתה.

בימים הראשונים לאחר הניתוח חשוב מאוד להקפיד על כך שלא יחדרו מים לאוזן המנותחת. כמו כן, יש להקפיד על מנוחה כשבוע לאחר הניתוח ולהימנע מפעילות גופנית מאומצת כחודש לאחר הניתוח. כשבוע בערך לאחר הניתוח יוזמן המנותח לביקורת אצל המנתח במהלכה יוצאו התפרים מהאוזן.

הסיכונים של הניתוח

הסיבוכים של הניתוח נדירים מאוד, אך עלולים לבוא לידי ביטוי בפגיעה בחוש הטעם שלרוב אינה קבועה אלא זמנית בלבד, סחרחורות, צפצופים באוזניים, פגיעה עצבית שעלולה להוביל לפגיעה בתחושה בפנים, זיהום באוזן המנותחת ודימום מסיבי.

ניתוח המסטואיד

 

האוזן האנושית מורכבת משלושה חלקים מובחנים. האוזן החיצונית כוללת את האפרכסת, תעלת השמע ועור התוף, האוזן התיכונה כוללת את שלוש עצמות השמע והאוזן הפנימית כוללת את השבלול.

המסטואיד היא עצם בגולגולת הממוקמת מאחורי האוזן התיכונה. בעברית נקראת העצם הזיז הפטמתי משום שמדובר על בליטה בעלת חורים בגולגולת.

במקרים מסוימים החורים במסטואיד עלולים להזדהם והזיהום עלול להתפשט מעצם המסטואיד לכיוון עצמות השמע שבאוזן התיכונה, לעצבי הפנים, לעור התוף ועוד. בדרך כלל, הזיהומים ניתנים לטיפול באמצעות אנטיביוטיקה, אך במצבים מסוימים בהם הטיפול האנטיביוטי לא מועיל והדלקות מופיעות באופן כרוני, יש לשקול לבצע ניתוח לכריתת עצם המסטואיד.

כיצד מבוצע הניתוח?

ניתוח לכריתת המסטואיד מבוצע תחת הרדמה כללית. לאחר שהמנותח מורדם, מבצע המנתח חתך מאחורי האוזן ודרך החתך ניגש לאזור האוזן התיכונה ולמסטואיד. את הניתוח ניתן לבצע בהיקף מצומצם או בהיקף נרחב, בתלות באזורים הפגועים שיש צורך להסיר. המטרה המרכזית היא להסיר את החלקים הפגועים מבלי לפגוע ביכולת השמיעה של המטופל.

במידה והפגיעה הכרונית הובילה לנזק למסטואיד בלבד, הרי שבמהלך הניתוח רק עצם המסטואיד תוסר. עם זאת, במקרים מסוימים לא יהיה מנוס מלהסיר מרכיבים נוספים במערכת השמיעה כשבין היתר במקרים מסוימים יש להסיר את העור התוף ואת עצמות השמע כולן או חלק מהן.

לאחר ההסרה הכירורגית המנתח מטפטף אנטיביוטיקה לאזור הניתוח על מנת להפחית את הסיכוי לזיהום ותופר את אזור הניתוח. לאחר הניתוח מחדיר המנתח תחבושת שספוגה בחומרים אנטיביוטיים לאוזנו של המטופל וחובש את האזור.

סך הכול הניתוח נמשך בין שעה וחצי לשלוש שעות, בתלות בהיקפו.

מה הם אחוזי ההצלחה של הניתוח?

על מנת לקבוע האם הניתוח הצליח או לא יש להמתין כשבועיים עד שלושה שבועות לאחר הניתוח. באופן כללי, לפי מחקרים רבים שנערכו בנושא נראה כי שיעורי ההצלחה של הניתוח עומדים על כשמונים אחוז.

האם מדובר על ניתוח מסוכן?

אמנם לא מדובר על ניתוח מסוכן במיוחד ואמנם ההחלטה לבצע את הניתוח מתקבלת רק במצבים שבהם התועלת שבניתוח גבוהה מרמת הסיכון שלו, אך בכל זאת חשוב לזכור כי מדובר על פעולה כירורגית פולשנית ולפיכך בדומה לכל ניתוח, גם הניתוח לכריתת המסטואיד עלול להוביל לסיבוכים מסוימים.

השיעור של הסיבוכים בניתוח זה עומד על 1-2% כשהסיבוכים השכיחים הם דימום, זיהום, פגיעה באיברים סמוכים ופגיעה עצבית שיכולה לבוא לידי ביטוי בפגיעה בעצב הפנים או בפגיעה בעצב הטעם. כמו כן, בדומה לכל ניתוח, גם בניתוח לכריתת המסטואיד יש לקחת בחשבון כי ייתכנו סיבוכים הקשורים לחומרי ההרדמה.

החיים לאחר הניתוח

לאחר הניתוח המנותח עובר לחדר התאוששות בו הוא שוהה כשעתיים ומחדר ההתאוששות עובר המנותח לאשפוז שיכול להימשך בין יומיים לשלושה. ברוב המקרים ההתאוששות המלאה דורשת שבועיים עד שלושה וחודש לאחר הניתוח המנותח יוזמן לעבור ביקורת אצל המנתח על מנת לוודא שהניתוח עבר בהצלחה ושהכול כשורה.

במידה והמנותח עבר ניתוח רחב היקף, ייתכן כי לאחר שיחלים לגמרי מהניתוח יצטרך לעבור ניתוחים נוספים. כך למשל במקרים מסוימים המנותח יצטרך לעבור ניתוח לשחזור עור התוף, ניתוח לשחזור עצמות השמע, ניתוח לשחזור המסטואיד או ניתוח להשתלת אביזרי שמיעה.

במקרים מסוימים הכריתה של המסטואיד יכולה להוביל לשינוי של המבנה האנטומי של האוזן ולהיווצרות של חלל גדול מדי באוזן התיכונה. במקרים אלו ישנו סיכוי גבוה לזיהומים כרוניים. בכל מקרה של הופעת תסמין חשוד לאחר הניתוח יש ליידע את הרופא המנתח באופן מידי.

שתל שבלולי

מהו שתל שבלולי?

שתל שבלולי או שתל קוכליארי הוא התקן אלקטרוני המאפשר לכבדי שמיעה הסובלים מחירשות לשמוע. ההתקן מושתל באופן כירורגי ומאפשר להמיר את הצלילים הנשמעים בסביבתו של המנותח לאותות חשמליים הדרושים למוח על מנת שיוכל לעבד את הקולות.

כבר בשנת 1790 גילה אלכסנדר וולטה, הממציא של הסוללה החשמלית כי ניתן לגרום לעצבי השמיעה להגיב לגירוי חשמלי, אך רק בשנת 1978 בוצעה ההשתלה המוצלחת הראשונה של ההתקן.

במדינת ישראל מבוצעים ניתוחים להשתלת ההתקן החל משנת 1989 ונכון לכתיבת שורות אלו בוצעו בהצלחה למעלה מאלפיים ניתוחים מסוג זה בארץ.

מי יכול לעבור את הניתוח להשתלת שתל שבלולי?

השתל השבלולי מתאים עבור מטופלים הסובלים מליקוי שמיעה עמוק. בדרך כלל מדובר על תינוקות שנולדו כשהם חירשים, שלא הצליחו להפיק תועלת ממכשירי השמיעה הרגילים. במקרים מסוימים ניתן להשתיל את ההתקן גם במבוגרים שאיבדו את השמיעה שלהם לאחרונה, אם כי לאחר זמן מסוים מהפגיעה, מנגנוני השמיעה עוברים תהליך של ניוון משום שאינם נמצאים בשימוש ולפיכך היעילות של ההתקן נמוכה יותר.

בדרך כלל, המועמדים להשתלה סובלים מירידה בשמיעה של 90 דציבלים ויותר באוזן שבה מושתל ההתקן וירידה של לפחות שבעים דציבלים באוזן השנייה.

חלקי השתל השבלולי

השתל מורכב מחלקים פנימיים וחלקים חיצוניים, שכן חלקו מושתל במהלך הניתוח בעצם הגולגולת ובאוזן הפנימית וחלקו מורכב חיצונית לגוף. בין היתר מדובר על הרכיבים הבאים:

  • מקלט – המקלט הוא אחד מהחלקים הפנימיים של ההתקן. קוטרו כמה סנטימטרים ועוביו כמה מילימטרים. הוא מושתל מתחת לעור מאחורי האוזן וכולל שבב אלקטרוני, מגנט סביבו סליל השראה וממנו יוצא חוט דק עם מערך אלקטרודות.
  • מערך אלקטרודות – מערך האלקטרודות מותקן על חוט דקיק שמוחדר ישירות לשבלול שבאוזן הפנימית דרך חור זעיר שנקדח בגולגולת של המנותח.
  • מעבד קול – מעבד הקול מחובר למשדר ומבצע את הבקרה על הקולות שיתורגמו לאותות חשמליים.
  • משדר – המשדר צמוד באמצעות מגנט לחלק הפנימי של ההתקן ומשדר את הסיגנלים החשמליים לחלק התת עורי של ההתקן.
  • מיקרופון – תפקידו של המיקרופון לקלוט את הצלילים מהסביבה. בדגמים מסוימים המיקרופון מורכב על המשדר ובדגמים מסוימים הוא מחובר למעבד.

כיצד מבוצע הניתוח?

הניתוח מבוצע תחת הרדמה מלאה ובדרך כלל הוא נמשך בין שעה וחצי לחמש שעות לכל היותר. בתחילת הניתוח מגלח המנתח אזור קטן בקרקפת ולאחר מכן מבצע חתך דק מאחורי האוזן וקודח בעצם המסטואיד על מנת להניח את המקלט. לאחר מכן, מבוצע קידוח נוסף שמגיע עד לשבלול באוזן הפנימית דרכו מעבירים את האלקטרודות.

לרוב, המנותחים נשארים באשפוז למשך שלושה עד חמישה ימים על מנת לוודא כי הפצע החלים באופן חלקי וכי ההשתלה הצליחה.

סיכוני הניתוח

סיכוני הניתוח כוללים פגיעה בעצב הפנים שעלולה להוביל לחוסר יכולת ליצור הבעות פנים, דלקת קרום המוח כתוצאה מזיהום במהלך הניתוח, סיבוכים הקשורים לחומרי ההרדמה, נזק למערכת שיווי המשקל, הופעה של טנטון, פגיעה בשרידי השמיעה הנותרים של המטופל וכן במקרים מסוימים מתרחש כשל בשתל האלקטרוני עצמו.

שיקום לאחר הניתוח

כשלושה עד ארבעה שבועות לאחר הניתוח, כאשר ההחלמה הסתיימה, מחברים את החלק החיצוני של השתל ומפעילים את יחידת העיבוד. לאחר מכן, יש להתחיל בטיפולים שמטרתם ללמד את המטופל מיומנויות שפתיות ושמיעתיות. הטיפולים מבוצעים במסגרת רב מקצועית שכוללת בדרך כלל קלינאית תקשורת, רופא אף אוזן גרון, עובד סוציאלי ועוד.

לא ניתן לנבא את הסיכויים להצלחת הניתוח אך לרוב ככל שהמטופל צעיר יותר, סיכויי ההצלחה גבוהים יותר.


Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support