מחלת Meniere's – מדיק גרופ

מהי מחלת מנייר, כיצד מאבחנים ואיך לטפל

מהי מחלת מנייר

מיימת אנדולימפתית אידיופטית או בשמה המוכר יותר – מחלת מנייר, מהווה את אחד הגורמים השכיחים לחוסר שווי משקל (סחרחורת).

המחלה תוארה לראשונה בשלהי המאה ה-18 בידי הרופא הצרפתי מנייר, שקבע ארבעה קריטריונים מרכזיים לאבחון המחלה. והם: (1) טיניטוס. (2) סחרחורת מסוג ורטיגו. (3) תחושה של אוזניים פקוקות או אטומות. (4) ירידת שמיעה.

מדובר במחלה דינמית ומשתנה, כאשר אל התסמינים המתוארים לעיל, מתווספים לעיתים קרובות גם חרדה, כעס, ייאוש, ירידה בתפקוד הכללי ופגיעה בתא המשפחתי.

מה מרגיש החולה?

התקפי סחרחורת חריפים

הסימפטומים האופייניים אצל הסובלים ממחלת מנייר כוללים התקפי סחרחורת חריפים, שנמשכים דקות או שעות ואז נעלמים למשך מספר שבועות ולעיתים חודשים. הרגשת אי היציבות לעיתים נמשכת כמה ימים לאחר ההתקף. חלק מהחולים יצנחו אל שינה עמוקה לאחר ההתקף שעלולה להמשך שעות רבות.

ירידת שמיעה

אצל חלק מהאנשים הסובלים ממחלת מנייר, תופיע ירידת שמיעה לסרוגין, בייחוד בצלילים הנמוכים. מתן טיפול לא מתאים, עלול להוביל לירידה קבועה בשמיעה שתכלול את כל הצלילים והטונים. במקרה כזה יגיעו הצלילים לאוזניי החולה בצורה מעוותת.

נכות

לעיתים תסמיני המחלה יהיו נסבלים, אולם לעיתים קרובות תיווצר אצל החולה נכות הכוללת פגיעה חמורה באיכות החיים. הפגיעה נגרמת בעיקר כאשר הירידה בשמיעה קבועה והחולה סובל מהתקפי ורטיגו חריפים ותכופים. דבר נוסף שיש לציין הוא שכשליש מחולי המנייר מדווחים על מיגרנה.

טיפול במחלת מנייר

טיפולים בתחום אף אוזן וגרון

מקובל לתת טיפול תרופתי לאחר ביצוע הערכה מקיפה של מערכת שיווי המשקל ומערכת השמע בידי מומחה לאף אוזן וגרון. הטיפול נועד לרוב להקל על הסימפטומים. נעשה שימוש בתרופות שחוסמות את הקולטן H2 – לצורך הטיפול בבחילות והסחרחורת, בסטרואידים – על מנת להרחיב את כלי הדם, תרופות פסיכואקטיביות – להפחתת דיכאון וחרדה ותרופות משתנות לצמצום נוזלים באוזן.

יש לציין כי ישנה חשיבות בוויסות השעון הביולוגי והקפדה על סדר יום קבוע, התאמת דיאטה מיוחדת, הפסקת עישון, צריכת משקאות אלכוהוליים, מלח וקפאין.

הטיפול במרפאה זו

התכנית הטיפולית מבוססת על ביצוע בירור יסודי ומקיף שנועד לאתר ולטפל בפקטורים מטאבוליים הקשורים למחלת מנייר. יצירת סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכת שווי המשקל ומערכת השמע (ראו איור משמאל), מאפשרת ליצור רגנרציה (התחדשות) כאשר ישנו נזק קל בתאי העצב.

אבחון מחלת מנייר

מחלת מנייר כוללת כאמור 4 סימפטומים מרכזיים:

(1) סחרחורת מסוג ורטיגו – הורטיגו הוא סימפטום של מחלה שקשורה למבוך (כוכליאה) או לעצב השמע בגזע המוח שיוצר הרגשה של אי יציבות, סחרחורת ותחושת בחילה.

(2) ירידה חלקית בשמיעה – הירידה בשמיעה נחלשת או מתגברת. אצל רוב החולים תתרחש ירידה בשמיעה באוזן אחת ורק אצל 15% מהחולים הירידה בשמיעה תהיה בשתיהן.

(4) תחושת אטימות באוזן – מדובר בהרגשה שמופיעה לעיתים, כאשר ביצוע פעולות שנועדו לשחרר את הפקק לא עוזרים.

(3) טיניטוס – מופיע באחת או בשתי האוזניים, לפני ההתקף, במהלך ההתקף ובמקרים קשים – הטיניטוס נשאר באופן קבוע.

אצל רוב האנשים, ניתן להעריך בדיוק רב יחסית שהאדם סובל ממחלת מנייר. למרות עובדה זו, אבחון המחלה יכול להיות מורכב ולהמשך זמן ממושך. תהליך האבחון כולל בדיקת MRI, שמטרתה לשלול אפשרות של שינוי מבני בכלי הדם או במוח, בדיקות הקשורות למערכת הווסטיבולרית, בדיקות שמיעה אשר במהלכן החולה יתבקש להבדיל בין מילים שיש להן צליל דומה ובדיקות נוספות.

סטטיסטיקה

שכיחות המחלה זהה אצל נשים וגברים. הגיל האופייני שבו מתפתחת המחלה הוא בין 20-50. תוצאות מחקר העלו ש-15 איש מתוך 10,000 יפתחו מחלת מנייר כל שנה. שליש מהם, יפתחו מהלך כרוני. נתון נוסף שחשוב לציין שפחות מ-10% מהסובלים מהפרעות וסטיבולריות ואי שווי משקל עברו בדיקה על ידי מומחה בתחום. לפי הערכות, מעל 70% אובחנו וטופלו על ידי רופא המשפחה.

* הסקירה שניתנה בדף זה אינה מהווה המלצה לטיפול כלשהו במחלת מנייר. הסמכות להמליץ על טיפול היא רק אצל רופא שבדק את החולה.

מחלת מנייר – גורמים, אבחון וטיפול

מהי מחלת מנייר?

הפרעה באוזן הפנימית

מחלת מנייר מוגדרת כהפרעה הקשורה לאוזן הפנימית. הפרעה זו גורמת לסחרחורות קשות (ורטיגו), צלצולים באוזניים (טינטון) , ירידת שמיעה, ותחושה של מלאות או גודש באוזן. מחלת מנייר בדרך כלל משפיעה רק על אוזן אחת.

מחלה התקפית

התקפי הסחרחורות יכולים להגיע בפתאומיות או לאחר תקופה קצרה של טינטון או שמיעה עמומה. יש אנשים שיש אצלם התקפים בודדים של סחרחורת, וביניהן תקופות זמן ארוכות של הפוגה. אחרים עלולים לחוות התקפים רבים יחד המתרחשים בתוך ימים ספורים. יש אנשים עם מחלת מנייר עם סחרחורת כה קיצונית עד שהם מאבדים את שיווי המשקל ונופלים.

סטטיסטיקה

מחלת מנייר יכולה להתפתח בכל גיל , עם זאת יש יותר סבירות שההפרעה תתרחש אצל מבוגרים בין הגילאים 40-60. המכון הלאומי האמריקאי לחירשות והפרעות תקשורת אחרות מעריך כי כ- 615,000 אנשים בארצות הברית לבדה, מאובחנים כסובלים ממחלת מנייר, וכי 45,500 מקרים אנשים נוספים מאובחנים בכל שנה כסובלים מהמחלה.

מה גורם למחלת מנייר?

תאוריות רבות קיימות על הגורם או הגורמים למחלה מנייר, אולם אין לכך תשובות מוחלטות. יש חוקרים שחושבים שמחלה מנייר היא התוצאה של התכווצויות בכלי דם בדומה לאלה שגורמים לכאב ראש מסוג מיגרנה. אחרים חושבים שמחלה מנייר יכולה להיות תוצאה של זיהומים נגיפיים, אלרגיות, או תגובות אוטואימוניות. מאחר ונראה שמחלת מנייר עוברת בתורשה , זה יכול גם להיות תוצאה של וריאציות גנטיות שגורמות לליקויים בנפח או הויסות של הנוזל האנדולימפי.

מה גורם לסימפטומים של מחלת מנייר?

המבוך מורכב מ-3 תעלות חצי עגולות , איברים אוטוליטיים (נאדון ושקיק) והשבלול (כוכליאה). בתוך המחיצות שלהם (מבוך גרמי) הם צינורות דקים וגמישים דמויי שק (מבוך קרומי) מלאים בנוזל אנדולימפתי.

הסימפטומים של מחלת מנייר נגרמים על ידי ההצטברות של נוזלים בתאים באוזן הפנימית, הנקראים המבוך. המבוך מכיל את איברי שיווי המשקל (התעלות החצי עגולות ואיברים אוטוליטיים) ושמיעה (השבלול) . יש לו שני חלקים: המבוך הגרמי והמבוך הקרומי . המבוך הקרומי מלא בנוזל הנקרא אנדולימפה, שמגרה את הקולטנים באיברי שיווי המשקל, כשהגוף נע . הקולטנים לאחר מכן שולחים אותות למוח על הפוזיציה של הגוף והתנועה. בשבלול, הנוזל נדחס בתגובה לתנודות קול, אשר מגרים תאי חישה ששולחים אותות למוח.
במחלת מנייר , הצטברות האנדולימפה במבוך מפריעה לאיזון הנורמלי ואותות השמיעה בין האוזן הפנימית לבין המוח. מצב אבנורמאלי זה גורם לסחרחורת (ורטיגו) וסימפטומים אחרים של מחלת מנייר .

איך מתבצע תהליך האבחון?

מחלת מנייר לרוב מאובחנת ומטופלת על ידי רופא מומחה לאף אוזן וגרון. עם זאת, לא קיימת בדיקה מוחלטת או סימפטום אחד ספציפי שניתן להשתמש בו כדי לקבוע את האבחנה. האבחנה של מחלת מנייר מתבססת על סמך ההיסטוריה הרפואית של החולה והנוכחות של 4 הסימפטומים הבאים:
1. שתיים או יותר אפיזודות של סחרחורת (ורטיגו) שנמשכות לפחות 20 דקות כל אחת
2. טינטון
3. אובדן שמיעה זמני
4. תחושה של אטימות או מלאות באוזן
יש רופאים שיבצעו בדיקת שמיעה כדי להעריך את מידת אובדן שמיעה הנגרם על ידי מחלת מנייר. כדי לשלול מחלות אחרות, הרופא עשוי לבצע בדיקת הדמייה (MRI) או טומוגרפיה ממוחשבת (CTT) של המוח.

כיצד לטפל במחלת מנייר?

לפי הספרות הרפואית אין למחלת מנייר ריפוי. עם זאת, הרופא עשוי להמליץ על כמה הטיפולים שלהלן כדי לעזור לך להתמודד טוב יותר עם המצב.

תרופות

הסימפטום המעיק והקשה ביותר בזמן התקף מנייר הוא הסחרחורת. תרופות מרשם כגון: meclizine , diazepam , glycopyrrolate ,וlorazepam יכולות לעזור להקל על סחרחורות ולקצר את משך זמן ההתקף.

הגבלת מלח ותרופות משתנות

הגבלת מלח בתזונה ונטילת תרופות משתנות (גלולות מים) יכול לעזור לאנשים מסוימים לשלוט בסחרחורת על ידי צמצום כמות הנוזלים שהגוף שומר, מה שיכול לסייע בהורדת כמות הנוזלים והלחץ באוזן הפנימית .

שינויים תזונתיים והתנהגותיים אחרים

ישנם אנשים הטוענים כי קפאין, שוקולד ואלכוהול גורמים להחמרת הסימפטומים שלהם ויש למנוע או להגביל את הצריכה שלהם. הפסקה או צימצום של עישון גם עשוי לעזור להפחית את הסימפטומים .

טיפול קוגניטיבי

אנשים מסוימים מצאו כי טיפול קוגניטיבי (סוג של פסיכותראפיה) עוזר להם להתמודד טוב יותר עם האופי הבלתי צפוי של ההתקפים ומפחית את החרדה שלהם לגביי התקפי המחלה בעתיד.

זריקות

הזרקת גנטמיצין (אנטיביוטיקה) לתוך האוזן התיכונה מסייעת לשלוט בורטיגו אך מעלה באופן משמעותי את הסיכון לאובדן שמיעה בגלל שהגנטמיצין עלול לגרום נזק לתאי השיער המיקרוסקופיים באוזן הפנימית שעוזרים לנו לשמוע. יש רופאים שמזריקים קורטיקוסטרואידים במקום זאת, אשר לעתים קרובות עוזר להפחית סחרחורות ללא הסיכון של אובדן שמיעה.

טיפול בלחץ אוויר

מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA) אישר לאחרונה מכשיר למחלת מנייר שמותקן באוזן החיצונית ושולח פולסים לא רציפים של לחץ אוויר לאוזן התיכונה. נראה שהפולסים של לחץ האוויר פועלים על הנוזל האנדולימפי כדי למנוע סחרחורת.

ניתוח

לעיתים ימליץ הרופא על ניתוח כדי להקל על הסחרחורת. אולם זה רק כאשר כל הטיפולים האחרים נכשלו. חלה מהניתוחים מבוצעים על השק האנדולימפתי כדי להפחית את הלחץ בו. עוד ניתוח אפשרי הוא לחתוך את עצב שיווי המשקל, אם כי זה מתרחש בתדירות נמוכה יותר .

רפואה אלטרנטיבית

למרות שמדענים חקרו את השימוש של כמה טיפולים רפואיים חלופיים בטיפול מחלת מנייר, אין ראיות שיתמכו באפקטיביות של טיפולים כמו דיקור או אקופונקטורה, טאי צ'י, או תוספים צמחיים כגון ג'ינקו בילובה, ניאצין, או שורש ג'ינג'ר. יתר על כן, חשוב לספר לרופא אם את/ה משתמש/ת בטיפולים אלטרנטיביים , שכן הם יכולים לפעמים להשפיע על היעילות או הבטיחות של תרופות קונבנציונליות.

מה הטיפול שניתן במרפאה זו?

מטרת הטיפול הייחודי במרפאה היא לאתר ולטפל בפקטורים מטאבולים שונים שלהם קשר הדוק למחלת מנייר.

התיאוריה שמאחורי גישה רפואית זו גורסת כי יצירת סביבה מטאבולית תקינה סביב תאי העצב במערכת השמע ושיווי המשקל, מאפשרים ליצור רגנרציה (התחדשות) כאשר נגרם נזק קל לתאי העצב.

מחלת מנייר והרגשת מליאות או אטימות באוזן

הקדמה

טיניטוס, סחרחורת, ירידה בשמיעה ותחושה של אטימות או מלאות באוזן הם ארבעת הקריטריונים היסודיים לאבחנה של מחלת מנייר.

נשאלת השאלה: האם כל תלונה על אוזן אטומה קשורה למחלת מנייר?

מה גורם לאוזן אטומה?

לעיתים ידווח המטופל על הרגשה שהאוזן אטומה או פקוקה. הדבר עלול להגרם בשל חסימה אמיתית כגון: צרומן (שעווה באוזן), זיהום ממקור חיידקי, הצטברות של נוזל באוזן התיכונה, כולסטאטומה (גדילה לא מבוקרת של רקמה לא ממאירה), ברוטראומה וסוגי אלרגיה מסויימים.

אופציות נוספות הן ליקוי בתפקוד של צינור אוסטכיוס או מחלת מנייר. פעמים רבות תחושת האטימות באוזן נגרמת ממקור רטרוכוכליארי (פנימה מהאוזן הפנימית) ובמילים אחרות: מערכת העצבים המרכזית.

מה זו אוזן מליאה?

ישנם חולים שמרגישים שהאוזן אטומה אבל מעדיפים לקרוא לתחושה שלהם "אוזן מליאה". מבחינת האפשרויות האבחנתיות שיסבירו את המצב – אין הבדל בין תלונה על אוזן אטומה ומליאות באוזן.

תחושת מלאות באוזניים אצל חולי מנייר

תחושה של אזניים פקוקות היא 1 מ-4 הקריטריונים הבסיסיים של מחלת מנייר. הרגשת האטימות מופיעה ונעלמת לפרקים, והיא יכולה להופיע באוזן אחת או בשתיהן. אצל רוב החולים הרגשת האטימות מופיעה באוזן אחת בלבד.

אצל הסובלים ממחלת מנייר, עור התוף נראה תקין בבדיקות. כמו כן, אין ממצאים המצביעים על זיהום בקטריאלי, חומר לבן מאחורי עור התוף (כולסטאטומה), נוזלים שהצטברו או חסימה.

ליקוי בצינור אוסטכיוס

לעיתים דיווח על אוזניים פקוקות קשור לצינור אוסטכיוס הנקרא גם חצוצרת השמע. נסיונות של הסובל לאיזון הלחץ באמצעות תנועות לעיסה או בליעה אינם מועילים. למומחה לאף אוזן וגרון יהיה לא פשוט להבדיל בין תחושת מלאות שמקורה כוכליארי ובין ליקוי שקשור לחצוצרת השמע.

ישנם מקרים שבהם יאבחן הרופא חוסר תפקוד בצינור אוסטכיוס, והאדם הסובל ייבקש מהרופא לנקב את עור התוף או להכניס לינורית דרך עור התוף לאוזן התיכונה כדי להקל על הלחץ שהוא מרגיש. במידה והרגשת האטימות היא ממקור רטרו-כוכליארי, אין סיבה לבצע ניקוב.

סימפטומים אפשריים אצל חולה עם אוזן אטומה

ירידה ביכולת השמיעה (Hearing loss)

ההרגשה של האטימות באוזניים יכולה להיות באוזן אחת או בשתיהן. ההרגשה יכולה להופיע ולהעלם תקופות של שעות, ימים או שבועות. במידה ויכולת השמיעה נפגעה, הדבר יתבטא באיכות הצלילים, היכולת לבחין בין מילים או ירידת שמיעה כללית.

טיניטוס בעוצמה גבוהה (Acute and loud tinnitus)

לעיתים קרובות האטימות באוזניים מלווה בטיניטוס בעוצמה גבוהה. הטיניטוס החזק יוצר בהלה מובנת אצל הסובל, הנובעת מהחשש שהמצב יישאר באופן קבוע. תנועות לעיסה או בליעה אינן עוזרות להפחתת תחושת האטימות באוזן אצל רוב החולים ואמצעי מיסוך לרוב אינם יעילים מבחינת היכולת של הסובל להתעלם מהטינטון. יש לציין כי גידול שפיר על גבי עצב השמיעה (נאורומה אקוסטית) גם כן עלולה ליצור הרגשה של אוזן אטומה.

סימפטומים נלווים למחלת מנייר

ההתקפים החוזרים מעוררים בחולה הרבה חרדה. ישנו קושי להרדם ובחולים קשים – שיבוש משמעותי של השעון הביולוגי. השינה בלילה איננה מרעננת את החולה, והעייפות בשעות היום משפיעה לרעה על יכולת התפקוד שלו. ישנם קשיים בכושר הריכוז וירידה בזכרון לשמות של אנשים.

החולה מרגיש שאיבד את היכולת להינות מספורט, צפיה בסרטים ופעילות חברתית. באופן מתמיד החולה ממתין להתקף הבא ומתכנן כיצד להיערך אל ההתקף. הכוננות המתמדת הזו מתישה את החולה ובהרבה חולים ישנה תגובה דכאונית.

אטימות באוזניים – אבחנה מבדלת

האם זה סימפטום בודד?

חשוב להבדיל בין מקרה שבו האוזן החסומה מהווה את הסימפטום היחידי ובין מקרה שבו אוזניים חסומות הן סימפטום 1 מתוך 4 ולפיכך מדובר במחלת מנייר. לרוב אין מדובר בסימפטום בודד.

במידה ואדם מדווח על תחושה של אוזן אטומה בלבד, הרופא צריך לשלול מצבים אחרים שעלולים לגרום לכך. אם האוזן אטומה בצד אחד, יש אפשרות שמדובר כולסטאטומה, נאורומה אקוסטית או דלקת אוזניים ממקור ויראלי או בקטריאלי. בדיקה של מערכת שווי המשקל (הווסטיבולארית) יכולה לסייע לקבוע את המיקום של המחלה גם אם אין התקפי סחרחורת מסוג ורטיגו.

מהלך המחלה

מהלך המחלה שונה: דלקת באוזן מאופיינת על ידי החמרה הולכת וגדלה. כולסטאטומה הולכת ומתקדמת אך לא כואבת בשלבים ההתחלתיים. נוירומה אקוסטית מאופיינת על ידי התקדמות איטית מאוד. בשני המקרים: כולסטאטומה ואקוסטיק נוירומה אין מהלך התקפי.

השלב האחרון – מחלת מנייר

בשלב האחרון יש לקחת בחשבון את האפשרות של מחלת מנייר. זאת כיוון שאין סכנה מיידית במידה והאבחנה אינה נעשית באופן מיידי. במידה ושתי האוזניים פקוקות, חשוב יותר לשלול אפשרות של אלרגיה ומחלות אוטואימוניות מאשר מחלת מנייר.

ההיסטוריה של המחלה

הרופא הצרפתי פרוספר מנייר (Ménière) פרסם מאמר מדעי על המחלה בשנת 1861. זה הפרסום הראשון שבו מתואר קשר בין הסימנים הקליניים של מחלה מיסתורית באוזן לבין שינויים במבנה האנטומי של האוזן הפנימית. כל זה בתקופה שבה לא היתה הדמיה ממוחשבת ולא היו בדיקות מעבדה.

החולה עם תמונת המחלה הקלאסית (אפיינית) מתלונן על סימפטומים שהתחילו בצד אחד: טיניטוס, ירידה בשמיעה ואירועים של הרגשה שהאוזן נאטמת. הטיניטוס יכול להיות גם דו-צדדי. המחלה יכולה להתחיל גם עם התקפי סחרחורת ללא טיניטוס. כאשר ישנם התקפים קשים של סחרחורת סיבובית – החולה מציין את האירוע כמועד התחלת המחלה. יחד עם הסחרחורת יכולים להיות בחילות הקאות והזעה. שלושת הסימפטומים האלה קשורים לסחרחורת ואינם קריטריונים אבחנתיים במחלת מנייר. לא ניתן לנבא את מהלך המחלה. לא ידוע אם בהמשך המחלה תחמיר או שתדעך והחולה יחלים באופן ספונטאני.
פרוספר מנייר מצא קשר בין המצב הקליני של החולים לבין הצטברות נוזלים באוזן הפנימית, באיזור שנקרא שק אנדולימפאתי (Endolymphatic sacc).

העגה (סלנג) של חולים

לחולים הסובלים ישנו מילון מונחים אפייני. המונחים שבהם עשוי החולה להשתמש הם: אוזן פקוקה, הרגשה שהאוזניים מלאות, אוזן סתומה, חסומה, מנותקת או סגורה, כאבים באוזניים ועוד.

שטיפה עם מים לשחרור סתימה

סובלים לעיתים שואלים האם כדאי לבצע שטיפה של האוזן עם מים פושרים כדי לשחרר סתימה של שעווה? התשובה לכך היא באופן חד משמעי – לא. זרם של מים עלול לגרום לנקב בעור התוף. הרופא או האחות שמבצעים שטיפה של האוזן החיצונית לא יודעים מה החוזק של עור התוף משום שהשעווה שסותמת את תעלת האוזן החיצונה לא מאפשרת לבדוק את עור התוף. במצב כזה גם שטיפה בזרם חלש של מים עלולה להביא לקריעה של עור התוף.


Page Reader Press Enter to Read Page Content Out LoudPress Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out LoudPress Enter to Stop Reading Page Content Out LoudScreen Reader Support